929 במדבר פרקים ו'-י'

הנזיר וברכת כהנים

בפרק ו מתוארת דמות ייחודית הנזיר. 

הנזיר פורש מיין, תספורת, טומאת מת. זו בחירה אישית שלו להיות נזיר ואז הוא למעשה מקבל על עצמו את האיסורים. הפרק מפבאר בכל פעם שיפר את אחד האיסורים איך עליו לנהוג כדי להתחיל למעשה שוב מחדש את מלאכת הנזירות.

יש כאן גם הכרה ברצון האנושי לקחת על עצמו משהו מורכב ולהפוך את עצמך מחוייב טוטאלית עבורו. זה יכולה להיות ניזרות אבל גם פרויקט, התמסרות לרעיון ועוד. ומאידך, התורה מבינה שטוטאליות כזו קשה לשמירה.ש אדם צריך מרחב לטעות ואפשרות לתקן ולבחור שוב מחדש והיא מאפשרת זאת.

בגמרא מסופר על שמעון הצדיק שפגש נזיר יפה תואר. כששאלו מדוע קיבל עליו נזירות, השיב: "ראיתי יצרי מתגבר עלי." בבראשית נאמר: "וַיַּ֣רְא יהוה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכׇל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כׇּל־הַיּֽוֹם" (בראשית ו, ה). רבי יצחק לומד מכך ש"יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכׇל יוֹם" ומכך נובעל שלעיתים ההחלטה לפעמים לבחור בחיי נזירות, חיי התמסרות לרעיון אלוקי או התבודדות, נובעת מהקושי להתמודד עם מציאות מוסימת. מהכרה של האדם בדחפים שלו, בצורך שלו לרסן אותם. 

שטיינזלץ מבאר שהדחף והיצר הרע עלולים להניע את האדם. סוכה נ״ב א:י״ג, "אָמַר רַבִּי יִצְחָק: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכׇל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רַק רַע כׇּל הַיּוֹם״. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכׇל יוֹם וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ״, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעוֹזֵר לוֹ — אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטוֹ״.

והמפרש פלא יועץ, רבי אלעזר פאפו, מבאר שמול היצר הרע אדם יכול להלחם אבל אם אדם עשה לו כהרגל לעשות מעשה רע הריהו נגרר אחריו בכל פעם יותר ויותר וגם מצדיק אותו באוזני עצמו. כי אם חטאת בפעם אחת ועצרת ולקחת אחריות, יש לך סיכוי להינצל כמאמר אביתר בנאי, אבל אם הפכת את זה להרגל, ומצאת לעצמך הסבר והצדקה, הרי הקושי גדול הרבה יותר. "וזה מחמת שהיצר הרע מקטין העברה וממעטה בעיניו". 

אני זוכרת עצמי בתפקידי כראש הסניגוריה הצבאית של פיקוד דרום, יושבת מול אחד הנאשמים שייצגתי. חייל שזוג מבוגר וחביב לקח אותו טרמפ בדרך. אלא שאז הוא ביקש מהם להחליף תחנה והם כנראה אמרו לא, ומכאן נקלעו לאירוע אימה שלא שיערו בליבם –הוא איים עליהם בנשקו, הוריד אותם מהרכב באיומים, לקח את הרכב לעצמו ורק בפאתי אילת נעצר אחרי מרדף בידי שוטרים. הזוג המבוגר המבוהל נזקק לליווי רפואי אחרי החרדה שאחזה בהם. כשישב מולי בחדר וניסיתי להבין מה גרם לו להתנהג כך, שטח באוזניי תיאור שנגע לילדות שלו. שילדים היו פוגעים בו ורק עם בעלי חיים מצא שפה משותפת. הוא התבודד, הרגיש שאיש לא שם לעזרו ומכאן היתה לו בתחושתו הפנימית הצדקה לפגוע במי שלתחושתו מתעמר בו. גם זוג שבעתם בא לעזור לו, נראה בעיניו כפוגע פוטנציאלי כשסרבו להחליף תחנה.

היצר הרע מקטין את העבירה אומר הפלא יועץ, וזו אכן היתה החוויה שלי כשישבתי מולו. עם כל ההבנה לקושי שעבר בילדות, הוא הפך כאדם מבוגר למי שאינו חש אחריות כלפי המעשים שלו. כמו אלמנט הוידוי שמבקש הרמב"ם כדרך לתיקון, גם כאן, עתם ההכרה במעשה אינסה מספיקה. צריכה להתלוות אליה לקיחה לעתיד.

הכותבת היא עו"ד סא"ל (מיל') אורי אגוז, כותבת סדרת סיפורי "קשת אחים".