top of page

929 בראשית פרק כא

  • Beit Midrash Kulana
  • 21 באוק׳
  • זמן קריאה 2 דקות

יצחק נולד. שרה מסרבת לאפשר לבנה לרשת עם בן אמתה הגר ומכאן יתחיל גירוש הגר עם בנה והמתח יגבר. 

אבל צריך לזכור איך זה מתחיל  - 


"וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַיִּגָּמַל; וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק.   וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת-בֶּן-הָגָר הַמִּצְרִית, אֲשֶׁר-יָלְדָה לְאַבְרָהָם--מְצַחֵק.  "


מעשה ההתגרות מניע את המהלך של שרה. התגרות שתחילתה בהתנהגות הגר כלפי שרה כאשר התנשאה מעליה בעצם הריונה וכעת, רואה שרה את ישמעאל מצחק. ומהו אותו מצחק?

רש"י מעניק למונח כמה אפשרויות:

מצחק - לשון 'עבודה זרה' שנאמר: "ויקומו לצחק" (שמ' לב , ו). חלופה אחרת היא לשון 'גלוי עריות' , כמה דתימר: "לצחק בי" (בר' לט , יז). וחלופה אחרונה: לשון 'רציחה': "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו" (ש"ב ב , יד) - מריב עם יצחק על הירושה, ואומר: אני בכור ונוטל פי שנים. ויוצאין לשדה ונוטל קשתו וזורק בו חצים , כמו שנאמר: "כמתלהלה היורה זיקים" "ואמר הלא מצחק אני. כן איש רימה את רעהו" .

שלוש אפשרויות: שרה מזהה שישמעאל נוהג מעשה עבודה זרה וחוששת להשפעה על בנה; ישמעאל פוגע בבנה הקט; ישמעאל נאבק איתו עוד בהיותו פעוט על הירושה והיא דואגת שיגזול אותה ממנו.

שרה דואגת לבנה מול בן האמה ולכן היא פונה לאברהם.    


"וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנו."  


אבל מה "וירע" בעיני אברהם? האם המעשים של ישמעאל ששרה מתארת באוזניו רעים בעיניו כמו שמפרש רש"י או שמא הדרישה של שרה לגרש אותו כמו שמפרש רד"ק? 

ואולי הפסוק נוקט במכוון במונח "בנו". כך שלא ברור למי הוא מתייחס בפסוק, לאיזה בן. ואולי לכך כיוונה התורה –לאפשר את הדואליות הזו שנטועה בעצם המצב של אב שקרוע בין שני ילדיו נוכח שתי האימהות השונות. 

אברהם הוא מידת החסד. הוא מתקשה להגיב מול אשתו אבל גם מתקשה להגיב מול האמה הגר ולהציב לה גבול.

לעומת זאת בהמשך הפרק, כאשר חושד אברהם שעבדי אבימלך פגעו בבארות עבדיו, הוא מוכיח אותו. אברהם מתמודד בסוגיות של קניין, מלחמה, אבל מול עולם הרגש – אברהם נאלם.


הפרק הזה ופרק העקידה נקראים בראש השנה. יש כאן תפילה של שתי אימהות, וגם מצוקה של אבא - קשר עמוק בין הורה לילד שמבקש הגנה. וכמו שהילד קורא וההורה ישמע לתחינתו, גם הקב"ה הוא אל ששומע לתחינתנו ולקריאתנו. 


מאת: אורי אגוז, מנחת 929, גבעת שמואל, תשרי, תשפ"ו


 
 
 

תגובות


Recent Posts
Archive
Search By Tags
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
bottom of page