929 בראשית פרק כג
- Beit Midrash Kulana
- 21 באוק׳
- זמן קריאה 2 דקות
מיד אחרי פרק העקידה מתה שרה. לבה לא עומד לה עוד. ניתן לומר שמעשה העקידה החיש את מותה. בנה יחידה כמעט נעקד. הטלטול הזה שבנפש הוא בלתי נתפס.
לפני יומיים הושבו לכאן, ערב שמחת תורה תשפ"ו, יתרת החטופים החיים שהיו בידי חמאס. כמעט לא נקלט עד כמה היו רחוקים אבל קרובים מאיתנו. ומה עבר על ההורים שנאבקו ונלחמו וחיכו וציפו והמתינו. שנתיים ימים, יום אחרי יום, נצח של זמן ומאמץ בלתי פוסק לטפס מהתהום דקה אחרי דקה, תוך שהמחשבות מה עבר על ילדיהם מטלטלת אותם.
הדבר היחיד שמחזיק אותי, אמר לי אחד האבות, היא העובדה שאם אני לא אהיה או אתאבד או אתייאש, לא יהיה מי שיילחם עבור הילד שלי כמו שאני מסוגל.
רק עבורו אני חייב להישאר.
והוא ממשיך.
ושרה שכל מהותה היתה סביב הילד, הכמיהה לילד ואז הלידה והשמירה עליו, וכולה נתונה סביבו, ברגע שהבינה שהיה בסכנה, העוצמה הרגשית העצומה הכריעה אותה.
האהבה והחיבור ביניהם בלתי ניתנים להתרה.
"שִׂיחוּ לְאִמִּי כִּי שְׂשׂוֹנָהּ פָּנָה,הַבֵּן אֲשֶׁר יָלְדָה לְתִשְׁעִים שָׁנָה –הָיָה לְאֵשׁ וּלְמַאֲכֶלֶת מָנָה.אָנָה אֲבַקֵּשׁ לָהּ מְנַחֵם אָנָה?צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה וְתִתְיַפֵּחַ!...קַח עִמְּךָ הַנִּשְׁאָר מֵאֲפָרִי,וְאְמֹר לְשׂרָה: "זֶה לְיִצְחָק רֵיחַ".
הפייטן רבי יהודה בן שמואל אבן עאבס הביא גם את נקודת המבט של יצחק. הוא שהבין עד כמה אימו תתגעגע אליו, ומבקש להותיר לה את ריחו אם יועלה על המוקד.
מדרש בראשית רבה מתאר איך יצחק מספר לשרה את כל תהליך העקידה ואיך רק מלאך חילץ אותו ואז צווחה ומותה בא לה.
פרקי דרבי אליעזר, פרק לב, מתאר את אחד המלאכים החשובים לפי חז"ל, מפקד השטנים ומלאך המוות: "חרה אפו של סמאל הלך ואמר לשרה: לקח אישך הזקן לנער יצחק להקריבו לעולה, והנער בוכה ומיילל שלא יכול להינצל. מיד התחילה שרה בוכה ומייללת...ופרחה נשמתה ומתה".
כל האהבה העצומה ביניהם לא מאפשרת לה להמשיך אחרי מה שקרה ושרה מתה.
ורק אחרי מותה יופיע שוב אברהם.
אולי לא היה מסוגל לעמוד ולהתמודד מולה אחרי מה שקרה.
כעת אחרי שמתה, הוא מבקש לחלוק לה כבוד אחרון ומנהל משא ומתן על קניית חלקת הקבר מול עפרון.
עפרון בתחילה מציע לתת לו את חלקת הקבר בחינם, אבל אברהם מתעקש לקבלו בכסף. שתהיה סגירת ההסכם. שתהיה תמורה.
" נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי".
קנייה מוסדרת של מעשה קניין ומהקניין הזה אנחנו נבנים עד היום.
הרמב"ן אומר, כמו שהתעקש אברהם לא לקחת מחוט ועד שרוך נעל אחרי מלחמת המלכים, גם כעת אינו רוצה מתנות חינם.
אברהם דואג לחלקת קבר ראויה ומכובדת לאשתו כי השניים נטועים עמוק זה בזה.
הם הראשונים שקוראים בשמות חיבה זה לזה של אחי ואחותי במקרא, הם אלו שהנביא ישעיהו נותן אותם כדוגמא לזוגיות מחזקת, חיבור בין שניים, אברהם חסד ושרה דין, שהפכו לאחד, מלשון איחוד, "כי אחד קראתיו".
בהביאו אותה לקבורה מעניק לה אברהם כבוד ואולי במעשה של בזוגיות הוא מחולל ביניהם תיקון עולם.
מאת: אורי אגוז, מנחת 929, גבעת שמואל, תשרי, תשפ"ו
תגובות