בכל מפגש חברתי יש רגע בו נשתוק. הרגע הזה נדמה טבעי, כמעט שקוף או מקרי, האמנם?

הקול, הדיבור והשתיקה אינם רק כלי ביטוי, אלא מנגנונים שמכוננים את הסדר החברתי והאישי. הם מעניקים שמות, יוצרים זהויות, משרטטים יחסי כוח, מקרבים ומרחיקים, פוגעים ומרפאים. נבחן כיצד נקבע מי רשאי לדבר ומי מודר עוד בטרם פצה פה, ומה בין "שיח" ממשטר לבין "שיחה" כמפגש אנושי.

זוהי הזמנה ללמידה חווייתית וחוקרת המפגישה בין טקסטים יהודיים וישראליים עם הגות פילוסופית וסוציולוגית. מן הבריאה בקול אלוהי ועד "וידום אהרון", מהשתקת דינה ותמר, "קול באישה ערווה"  ו"חרב השתיקה" בשירת רחל ועד "פיה פתחה בחכמה". נלמד כיצד מילים מסוגלות לפרק סדר קיים ולברוא מציאות חדשה של יחסים, חמלה ופיוס.