Beit Midrash Kulana

כיבוש יריחו, חטא עכן והלקח על אחריות ציבורית לאחר הכניסה לארץ, יהושע ניצב בפני האתגר הראשון: כיבוש יריחו – עיר מבוצרת שנחשבה למפתח הכניסה לארץ. אולם שני הפרקים אינם עוסקים רק בניצחון צבאי. הם מלמדים על אמונה, משמעת, קדושת הציבור והקשר בין מעשיו של היחיד לגורלו של הכלל. יריחו נסגרת מפני בני ישראל. מבחינה צבאית נראה שאין אפשרות לכבוש אותה. דווקא אז מצווה השם על יהושע לנקוט דרך בלתי שגרתית: במשך שישה ימים מקיפים הכוהנים והעם את העיר פעם אחת, כשהכוהנים נושאים את ארון הברית ותוקעים בשופרות. ביום...

עם הכניסה לארץ שומעים מלכי כנען על נס הירדן ומתמלאים פחד. לפני תחילת הכיבושים, מצווה השם את יהושע למול את בני ישראל. דור המדבר שנולד לאחר יציאת מצרים לא נימול במהלך שנות הנדודים. יהושע מקיים את ברית המילה בגבעת הערלות. לאחר ההחלמה חוגגים בני ישראל את חג הפסח בארץ ישראל לראשונה. למחרת אוכלים מתבואת הארץ, ובאותו יום פוסק לרדת המן שליווה אותם ארבעים שנה. בסיום הפרק פוגש יהושע אדם המחזיק חרב שלופה. כאשר יהושע שואל אם הוא שייך לישראל או לאויב, עונה האיש: "כי אני שר צבא ה'." יהושע מבין שהוא עומד...

לאחר שכל העם עובר את הירדן, מצווה ה' לקחת שנים-עשר אנשים, אחד מכל שבט, ולהרים שנים-עשר אבנים מתוך הירדן אל מקום הלינה בגלגל. האבנים ישמשו זיכרון לדורות הבאים. יהושע גם מקים שנים-עשר אבנים בתוך הירדן, במקום שבו עמדו הכוהנים. כאשר הכוהנים יוצאים מן הירדן עם הארון, המים חוזרים לזרום כרגיל. העם מגיע לגלגל, ושם מוקם גל האבנים. רש"י מסביר שהאבנים נועדו לעורר את סקרנות הילדים. כאשר ישאלו: "מה האבנים האלה?", יסופר להם על נס הירדן. רד"ק מדגיש שהזיכרון הוא חלק בלתי נפרד מן האמונה. נס שאינו מסופר לדורות...