929 יהושע פרק ה'
עם הכניסה לארץ שומעים מלכי כנען על נס הירדן ומתמלאים פחד.
לפני תחילת הכיבושים, מצווה השם את יהושע למול את בני ישראל. דור המדבר שנולד לאחר יציאת מצרים לא נימול במהלך שנות הנדודים. יהושע מקיים את ברית המילה בגבעת הערלות.
לאחר ההחלמה חוגגים בני ישראל את חג הפסח בארץ ישראל לראשונה. למחרת אוכלים מתבואת הארץ, ובאותו יום פוסק לרדת המן שליווה אותם ארבעים שנה.
בסיום הפרק פוגש יהושע אדם המחזיק חרב שלופה. כאשר יהושע שואל אם הוא שייך לישראל או לאויב, עונה האיש: "כי אני שר צבא ה'." יהושע מבין שהוא עומד בפני מלאך ומשתחווה.
רש"י מסביר שברית המילה הייתה תנאי להשתתפות בקרבן הפסח, כפי שהיה ביציאת מצרים.
רד"ק רואה בהפסקת המן סימן לכך שהעם הגיע לעצמאות. מעתה עליו להתפרנס מתבואת הארץ.
מלבי"ם מסביר ששר צבא השם מלמד את יהושע שהמלחמות אינן שלו אלא של הקב"ה. תפקידו של המנהיג הוא להיות שליח, לא בעל הכוח.
אברבנאל מדגיש את הרצף: מילה, פסח, תבואת הארץ – שלושה שלבים בכניסה לברית מלאה עם הארץ.
חז"ל מסבירים ששר צבא השם בא גם להוכיח את יהושע על כך שבאותו לילה לא עסקו בתורה. מכאן למדו שגם ערב מלחמה אין מזניחים את לימוד התורה.
הפרק הזה הוא למעשה המעבר מתלות לעצמאות. המן פוסק, והעם נדרש לזרוע, לקצור, לעבוד ולשאת באחריות לחייו. גם מבחינה רוחנית מתחולל שינוי: הניסים אינם נעלמים, אך הם מפנים מקום לעשייה אנושית. האמונה אינה מחליפה אחריות – היא מעניקה לה משמעות.
גם מפגשו של יהושע עם שר צבא השם מלמד שיעור במנהיגות. יהושע שואל: "הלנו אתה אם לצרינו?", אך המלאך משיב שאינו שייך לאחד הצדדים. המסר הוא שהשאלה איננה האם ה' נמצא בצד שלנו, אלא האם אנחנו פועלים בדרך הראויה ובנאמנות לברית.
שלושת הפרקים יוצרים יחידה אחת: פרק ג' מתאר את הכניסה הפיזית לארץ, פרק ד' מלמד כיצד מנציחים את הזיכרון הלאומי, ופרק ה' מתאר את הכניסה הרוחנית והמעשית לחיים בארץ – מעם נודד לעם היושב בארצו, עובד את אדמתו ונושא באחריות לעתידו.
אורי אגוז היא משפטנית מחזאית ותסריטאית. כותבת טור פרשת השבוע באתר כיפה, וסדרת סיפורי קשת אחים מההיסטוריה היהודית והישראלית. Keshet-achim.com
תגובות