כל כך דחוס היה האוויר בין האנשים שהצטופפו להאזין לנאומו האחרון, דחוס וסמיך, עד שכמעט ולא הצליח לראות את פניו של משה גם לו היה מתאמץ, ובינו לבינו הודה, שגם לא רצה להתאמץ. פשוט לא היה מסוגל. שנים היו אומרים עליו שלא מש מתוך אוהלו והקפידו לומר, "וּמְשָׁ֨רְת֜וֹ יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙" לא מש מתוך האוהל ואם לא די ב"משרתו" שננעץ בו גם "הנַ֔עַר" הוסיפו. והוא, שבאמת החל ללוותו עוד כשהיה נער, התגאה תחילה בקירבה ביניהם ורווח לו שרואים עד כמה הוא חוסה תחת כנפי משה