כיבוש יריחו, חטא עכן והלקח על אחריות ציבורית לאחר הכניסה לארץ, יהושע ניצב בפני האתגר הראשון: כיבוש יריחו – עיר מבוצרת שנחשבה למפתח הכניסה לארץ. אולם שני הפרקים אינם עוסקים רק בניצחון צבאי. הם מלמדים על אמונה, משמעת, קדושת הציבור והקשר בין מעשיו של היחיד לגורלו של הכלל. יריחו נסגרת מפני בני ישראל. מבחינה צבאית נראה שאין אפשרות לכבוש אותה. דווקא אז מצווה השם על יהושע לנקוט דרך בלתי שגרתית: במשך שישה ימים מקיפים הכוהנים והעם את העיר פעם אחת, כשהכוהנים נושאים את ארון הברית ותוקעי

עם הכניסה לארץ שומעים מלכי כנען על נס הירדן ומתמלאים פחד. לפני תחילת הכיבושים, מצווה השם את יהושע למול את בני ישראל. דור המדבר שנולד לאחר יציאת מצרים לא נימול במהלך שנות הנדודים. יהושע מקיים את ברית המילה בגבעת הערלות. לאחר ההחלמה חוגגים בני ישראל את חג הפסח בארץ ישראל לראשונה. למחרת אוכלים מתבואת הארץ, ובאותו יום פוסק לרדת המן שליווה אותם ארבעים שנה. בסיום הפרק פוגש יהושע אדם המחזיק חרב שלופה. כאשר יהושע שואל אם הוא שייך לישראל או לאויב, עונה האיש: "כי אני שר צבא ה'." יהושע

לאחר שכל העם עובר את הירדן, מצווה ה' לקחת שנים-עשר אנשים, אחד מכל שבט, ולהרים שנים-עשר אבנים מתוך הירדן אל מקום הלינה בגלגל. האבנים ישמשו זיכרון לדורות הבאים. יהושע גם מקים שנים-עשר אבנים בתוך הירדן, במקום שבו עמדו הכוהנים. כאשר הכוהנים יוצאים מן הירדן עם הארון, המים חוזרים לזרום כרגיל. העם מגיע לגלגל, ושם מוקם גל האבנים. רש"י מסביר שהאבנים נועדו לעורר את סקרנות הילדים. כאשר ישאלו: "מה האבנים האלה?", יסופר להם על נס הירדן. רד"ק מדגיש שהזיכרון הוא חלק בלתי נפרד מן האמונה. נס ש

לאחר ההכנות לכניסה לארץ, מגיע הרגע ההיסטורי שבו בני ישראל חוצים את נהר הירדן. יהושע משכים בבוקר ומוביל את העם משיטים אל גדת הירדן. הירדן נמצא בעונת הקציר, ולכן הוא מלא מים וזורם בעוצמה. דווקא בשעה הקשה ביותר מבחינה טבעית, בוחר השם לעשות את הנס. הארון, הנישא על ידי הכוהנים, הולך לפני העם. כאשר רגלי הכוהנים נוגעות במים, מי הירדן נעצרים ונערמים הרחק מן המחנה, ליד העיר אדם, והעם כולו עובר בחרבה. הכוהנים נשארים עומדים בתוך הנהר עד שכל העם מסיים לעבור. כמו חציית ים ס

לאחר מות משה וקבלת הנהגת העם, יהושע נערך לכיבוש הארץ. בעוד שבפרק א', השם מחזק את יהושע ומעודד אותו, בפרק ב' מתחילה הפעולה הראשונה לקראת הכניסה לארץ. יהושע שולח שני מרגלים ליריחו. בשונה ממשה ששלח שנים-עשר מרגלים, יהושע שולח רק שניים ובחשאי. חז"ל והמפרשים רואים בכך לקח מפרשת המרגלים בספר במדבר: אין צורך במשלחת גדולה שעלולה לגרום לפחד ולוויכוחים. יהושע כבר יודע שהארץ טובה; הוא מבקש מידע צבאי בלבד. המרגלים מגיעים לבית רחב. רש"י מסביר שבית רחב היה סמוך לחומת העיר, ולכן היה מקום טב

אורי אגוז היא משפטנית, מחזאית ובימאית העוסקת בזהות יהודית וישראלית ביצירתה. בעלת טור על פרשת השבוע באתר כיפה. כותבת סיפורי קשת אחים מתוך הישראליות וההיסטוריה היהודית keshet-achim.com מיד לאחר מות משה, ממנה הקב"ה לפי הכתוב את יהושע להנהיג את העם ולהכניסו לארץ. למרות הכנת המחליף בידי משה, הבחירה שעורך משה כדי להעביר את הנס, כאן מתואר שהשם הוא ממנה יהושע. יש בכך כדי לתת לו ולעם את משנה התוקף למינוי, את החותם שהוא ראוי. שלוש פעמים חוזר הציווי: "חזק ואמץ". האתגר העצום שבהחלפת הנ

כל כך דחוס היה האוויר בין האנשים שהצטופפו להאזין לנאומו האחרון, דחוס וסמיך, עד שכמעט ולא הצליח לראות את פניו של משה גם לו היה מתאמץ, ובינו לבינו הודה, שגם לא רצה להתאמץ. פשוט לא היה מסוגל. שנים היו אומרים עליו שלא מש מתוך אוהלו והקפידו לומר, "וּמְשָׁ֨רְת֜וֹ יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙" לא מש מתוך האוהל ואם לא די ב"משרתו" שננעץ בו גם "הנַ֔עַר" הוסיפו. והוא, שבאמת החל ללוותו עוד כשהיה נער, התגאה תחילה בקירבה ביניהם ורווח לו שרואים עד כמה הוא חוסה תחת כנפי משה וההסותפפות נטעה בו תחו