929 בראשית פרק יב
- Beit Midrash Kulana
- 11 באוק׳
- זמן קריאה 2 דקות
אברהם הוא הראשון בבני האדם שבכוחו נתונה יכולת הברכה.
הם יתברכו ממנו, כמו הפעולה החקלאית של הברחת שתילים, שהיא בעצם נטיעה של ייחור של הצמח. מתוך הברכה שאתה נותן יתברכו אחרים. למילה שאתה מעניק כשאתה מברך יש כוח גדול. ודי לחשוב על הרבנים שאליהם באים להתברך כדי להבין עד כמה גדול כוח המילה.
ואם לא נעשה שימוש בכוח המילה? כשאברהם רואה את הרעב בכנען ומחליט לרדת מצריימה הוא לא מערער על השם. המל"בים והנציב מוולוזין ראו בכך ציות ראוי להערכה. אבל הרמב"ן רואה בירידה הזו למצרים את שורש כל החטא. כי גם אברהם מפקיר שם את אשתו לתפיסתו, חושש ליופיה ואומר לה להעמיד פני אחותו וכך מקבל רכוש רב מהמצרים אבל היא נלקחת לבית פרעה ונקל לשער מה קורה לה שם. ואמנם נכון שהשם מכה את פרעה בנגעים אבל אברהם לא מתווכח עם פרעה כשהוא שולח אליו את אשתו. הוא לא נלחם עליה. העמדה הפסיבית שלו שתחילתה בהחלטה לרדת למצרים היא בסיס כל השתלשלות הדורות לעתיד והיא זוכה לביקורת הרמב"ן.
גם רבי יצחק דון אברבנאל לא נוחה דעתו מהתנהגות אברהם: "במאמר אברהם לשרה והרגו אותי ואותך יחיו, אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך. ומי האיש המעלה, שיבחר בחיים עם קלון נמרץ כזה, ויבקש תועלת והטבה בהיות אשתו מזנה עם אחרים? ויותר ראוי היה שיבחר במות לבלתי עשות נבלה". אברבנאל מנסה ליישב את הפתרון בכך שאם אברהם היה אכן בוחר במוות, הוא היה מת והיא עדיין לא היתה ניצלת, לכן הפתרון שבחר הוא הרע במיעוטו.
במגילות קומראן הקדימו לסיפור הירידה למצרים חלום של אברהם: בחלום רואה אברהם כורתים הבאים לכרות עץ ארז הסמוך לעץ התמרה. הארז הוא העץ המייצג את הגבר והתמרה את האשה. נזעקת התמרה שלא יקריב הארז את עצמו כי שניהם מגזע אחד. במגילות מתואר איך מספר אברהם את החלום לאשתו בדמעות תוך שהוא מבקש ממנה להזדהות כאחותו ושרי מאזינה ובוכה. הפרשנים אמרו שיש כאן תמיכה בצעדו של אברהם לפעול כפי שפעל אבל נדמה ששרי מבינה את אשר יקרה לה. היא מבינה שגם הגבר שאמור להגן עליה מטיל את האחריות על שכמה.
מאת: אורי אגוז, מנחת 929 גבעת שמואל, תשרי תשפ"ו
תגובות