929 בראשית פרק כו

לראשונה ניתנת כאן הברכה האלוקית גם ליצחק.

האב השני מאבות האומה מקבל את הברכה מתוקף הברית בינו לבין האלוקים. יש כאן חידוש הברכה כדי להבטיח שעל אף מות אברהם הברכה תמשיך.

ואחריו יופיע שוב סיפור אבימלך כמלך פלתשים אשר חפץ באשת יצחק, רבקה, וביצחק שמסתיר את זהותה וקורא לה אחותי.

בהמשך , אחרי תיאור סתימת בארות אברהם, יחפור יצחק בארות מחדש ואז יתואר סיפור הסכסוך על הבארות עם רועי גרר.

הדמיון הגדול בין הסיפורים הוא שמחזק את תורת התעודות של גרף וולהאוזן, החוקרים שהניחו שיש 4 מקורות שונים מהם נכתבו החומשים ולכן יש סיפורים שחוזרים על עצמם.

גם אם בשינוי הדמויות.

הסבר אחר הוא שהמריבה והמתיחות לא פסקו וגם העדר המעמד של יצחק כמו של אברהם, ולכן מבקשים לקחת את אשתו או לחילופין לפגוע ברכושו. לכן גם חוזרת ההבטחה האלוקית, לחזק שרק בתמיכה אלוקית ורק כשתהיה הארץ שלהם, יוכלו לחיות במנוחה ללא האיומים האלה.

ורק אז, כשיהיה יצחק חוסה תחת כוחו של האל, רק אז יכירו 

בגבולות נחלתו ולא יפגעו במשפחתו.

"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק, מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי; וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי, וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם.  כח וַיֹּאמְרוּ, רָאוֹ רָאִינוּ כִּי-הָיָה יְהוָה עִמָּךְ, וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ, בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ; וְנִכְרְתָה בְרִית, עִמָּךְ.  כט אִם-תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה, כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ, וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק-טוֹב, וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם; אַתָּה עַתָּה, בְּרוּךְ יְהוָה."

כשהפטרון הוא אלוקים, הם מניחים לו.

מאת: אורי אגוז, מנחת 929, גבעת שמואל, תשרי, תשפ"ו