929 בראשית פרק יד
- Beit Midrash Kulana
- 12 באוק׳
- זמן קריאה 2 דקות
קואליציה של ארבעה מלכים מארם נהריים בהנהגת כדרלעמר, נלחמים בקואליציה של חמישה מלכים ביניהם מלך סדום ובמלחמה נלקח בשבי "אחיו לוט". אברם יוצא למלחמה ומצטרף לחמשת המלכים להכות את כדרלעמר . זה פן שעד עכשיו לא הכרנו באברם. לכאורה זה תמוה. למה לא נלחם אברם עבור שרי? למה הוא נלחם עכשיו?
אולי מכיוון שלמען הקוד המקובל באחווה הגברית נדרש אברם לצאת להילחם למען אחיו או קרוב משפחתו. להוכיח שלא ניתן לפגוע במערך המשפחתי ההגמוני ויש להגן עליו כי אחרת יצאו למלחמה גם נגדו ישירות. אברם מצטרף לחמשת המלכים (מלך סדום ומלך עמורה ומלך אדמה ומלך צבוים ומלך בלע הוא צער), יוצא למלחמה עם כל חניכיו ילידי ביתו ונחלץ למרדף. אברם ואנשים מכים אותם ומכריעים את כדרלעמר ואברם מצליח להשיב את לוט ואת רכושו.
המלכים מקבלים את פניו בכבוד רב. מלכידצק מלך שלם שלא היה בקואליציה מוציא לחם ויין ופורש עליו את חסותו ומברך אותו. "וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ". מעניין שנסוח של מלך זר נכנס לתוך תפילת העמידה והוא יסוד מרכזי בה.
מלך סדום מוכן לתת לו את כל השלל אבל אברם מסרב, גובה רק שכר לעבדיו ובני ביתו . "אִם־מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ־נַעַל וְאִם־אֶקַּח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת־אַבְרָם". הוא לא לוקח טובת הנאה כדי לא להיות בעל חוב. בטח לא ממלך סדום, שהיו ידועים באופיים ובמעשיהם הרעים.
במובן הזה אברם צופה את העתיד. שים לב מי האויבים שלך אבל גם שים לב מי הקרובים אליך, ואברם שם לב ולכן לא רוצה איתו ברית. (אבל ממלך מצרים פרעה הוא כן הסכים לקחת תמורת אחותו לכאורה שרי מקנה ורכוש רב. מדוע שם כן וכאן לא? אולי מאותה סיבה שנעוצה בהתחלה. כאן ההכרעה עניינה כבוד, ולכן לא יקח מעבר למגיע לו. שם הוא עורך מעין הסכם חליפין, רכוש תמורת האשה ולכן לגיטימי לקבל את הרכוש).
המקום האמוני של אברם מתחדד ומודגש כאן - הוא מדגיש וחוזר כמו שאמר מלכיצדק - נשאתי יד לשמיים והשם הצליח אותי. אותה אמונה שבזכותה הלך אברם אחרי הציווי האלוקי כשנאמר לו לך לך, מקבל עכשיו ביטוי במילותיו של אברם. אולי לראשונה.
אֵלַי / לאה גולדברג
"הַשָּׁנִים פִּרְכְּסוּ אֶת פָּנַיבְּזִכְרוֹן אֲהָבוֹתוְעָנְדוּ לְרֹאשִׁי חוּטֵי כֶּסֶף קַלִּיםעַד יָפִיתִי מְאֹד.בְּעֵינַי נִשְׁקָפִיםהַנּוֹפִים.וּדְרָכִים שֶׁעָבַרְתִּייִשְּׁרוּ צְעָדַי –עֲיֵפִים וְיָפִים.אִם תִּרְאֵנִי עַכְשָׁולֹא תַּכִּיר אֶת תְּמוֹלֶיךָ –אֲנִי הוֹלֶכֶת אֵלַיבְּפָנִים שֶׁבִּקַּשְׁתָּ לַשָּׁוְאכְּשֶׁהָלַכְתִּי אֵלֶיךָ".
מאת: אורי אגוז, מנחת 929, גבעת שמואל, תשרי, תשפ"ו




תגובות