929 בראשית פרק מא

 "וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר"

כמו בעלילה שנטווית במקביל, גם גורלו של פרעה כמו גורלו של יוסף תלוי בחלומות שלו. אלא שפרעה, בשונה מיוסף שהיה בן 17 כשחלם את חלומותיו מטלטלי העולם, פרעה מנוסה יותר בטבע האדם. יש הבדל בין החלום שהוא חולם לבין החלום שנוא מספר לפרעונים. ואחד ההבדלים בסיפור הוא ההבדל שאותו יוסף לא היטיב לזהות – הקנאה האנושית וכמה יש להיזהר ממנה.

"וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ" (במדבר, יב, ו, מתוך דברי הקב"ה למרים ואהרן)

בחלום אנחנו מתוודעים לעומקי הרצונות שלנו. ופרעה חולם שהוא עמד על היאור. היאור, סמלה של מצרים, האל הכביר שממנו שופעת מצרים יבול וממנו הצלחתה. פרעה חולם שהוא עומד על היאור. כלומר הוא מעליו, מעל השליט הבלתי מעורער של הטבע של מצרים, פרעה מעליו. בחלום הרי ניתן דרור למאווי הנפש העמוקים של האדם. שם הוא יכול להתענג על שאיפותיו וחלומותיו תרתי משמע הכבירים ביותר. אבל בבואו לספר את החלום, מוסיף פרעה מילה אחת קטנה – עמדתי על שפת היאור.

הפעם כשהוא מספר על החלום שלו ליוסף הוא אומר שהוא עומד לצד היאור, על שפתו. לא מעליו. פרעה מודע לאוזניים שמאזינות לו. הוא לא יכול להגיד שהוא חולם להיות מעל השליט העל טבעי של מצרים. לכן הוא לא מספר שחלם שהוא מעל היאור, אלא לידו לצידו. שפת היאור והמילה שפה מסמנת גבול. שפת הנחל. פרעה מבין את גבולו. מבין את נפש האדם שאסור לו לעורר עוד יותר את קנאתה. הוא לא מתאר בקול רם את משאות הנפש שלו. ויוסף מאזין, ומפרש לו את החלום ומציל את מצרים.

אורי אגוז היא מנחת 929 בגבעת שמואל