929 שמות פרק ה-י

שש פעמים יבוא משה אל פרעה ויבקש לשלח את העם ושש מכות תוטחנה בו והוא יעמוד בסירובו ויכבד את לבו. דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר ושחין. ובכל פעם משה יבקש אותו לשחרר את העם ובכל פעם פרעה יסרב, ואם יעתר נוכח מכת הערב, ויסכים שיצאו לזבוח לאלוהיהם, הרי יחזור בו אחרי שהסכים ויהתל בהם כמו שמנסח משה ולא יתן להם לצאת. וכך שש פעמים ובפעם השביעית, מטיל בהם את הברד. וכעת, מול הברד, מוכן פרעה לשחררם. המכה כבדה כל כך ופוגעת בכל מצרים שפרעה נעתר:

"וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה, וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, חָטָאתִי הַפָּעַם:  יְהוָה, הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי, הָרְשָׁעִים. הַעְתִּירוּ, אֶל-יְהוָה, וְרַב, מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד; וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם, וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד".

ואז אומר הקב"ה:

אני אכביד כעת את לבו. וגם נימוק הוא נותן: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה:  כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ.  י,ב וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה"

כשמשה קיבל את המשימה על עצמו הוא הבין שבפניו אתגר כפול –גם לשכנע את בני ישראל שיבואו עמו ולשכנעם בקיום האל וגם לשכנע את פרעה. כעת פרעה כבר מוכן להסכים, למה אם כן מכביד הקב"ה את לבו?

אומר רש"י, כי זו הדרך להראות לעם את עוצמת כוחו של הקב"ה. באמצעות המכות העם לומד ומבין כמה כוח יש להשם, זה גורם להעריך אותו וזה יגרום לו ללכת אחריו. פירוש משכנע אבל משאיר טעם חמצמץ. לא נעים להעניש מישהו באופן כזה כשאתה בכלל לכאורה לא נותן לו זכות בחירה והופך אותו לכלי משחק.

ספר העיקרים אומר שההסבר הוא שהקשה את לבו כדי שילמד לעשות בחירה, כדי שיבחר.

אבל הרמב"ם נותן את ההסבר היפה ביותר בעיני –לדעתו השם רצה להעביר מסר לבני האדם. אם 6 פעמים תגיד לא למשהו, אתה מלמד את הלב שלך להיות קשה. אתה מעמיד חוצץ נגד היקום שנותן לך עוד ועוד הזדמנויות לשינוי. ואז, בפעם השביעית, הכן שלך כבר אין לו באמת משמעות. התוכנית האלוקית כבר תנוע קדימה. ההזמדנות כבר תוחמץ

אם שש פעמים קיבלת הזדמנות למשהו, תגיד כן. תבין שיש לך כאן שיעור מסוים, שרוצים ממך משהו, תיתן תשובה, תנוע עם הדברים. אם תדחה עוד ועוד פעם באותה נקודת מבחן, בסוף תפספס אזה כבר לא יחזור לנקודה הזו. לא באמת.

ולכן פרעה אמנם אומר כן בפעם השביעית אבל זה כן כשהשם כבר נטש את הסיכוי להאמין בו. נטש את האמונה שהוא יכול לעשות תשובה, להתחרט, לשנות, ללמוד מהנסיון. ולכן אז הוא מכביד את לבו, אבל זה פורמלית. הלב שלו כבד כבר מלפני.

לא סתם נקרות ההזדמנויות האלו לפנינו. לא סתם.

צריך ללכת איתן.

אחרת נצטער.

אורי אגוז, מנחת 929 בית מדרש כלנה, גבעת שמואל.