929 במדבר פרקים כ-כא

מות מרים מוביל להפסקת המים, והמדרש קושר את הבאר לזכותה של מרים. משה מכה בסלע במקום לדבר אליו. החטא הזה יוביל אחר כך לעונש אי כניסתו של משה לארץ המובטחת אבל מהי באמת סיבת המעשה של משה? המדרש נותן כמה הסברים - משבר של מנהיג עייף שמתקשה לעבור מהנהגת דור עבדים להנהגת דור עצמאי.  הוא חווה את חוסר האמון של העם, ואולי עצם המכה אומר המדרש זו גם מכה של מנהיג שכבר מתקשה להנהיג את עמו. גם משום כך יש צורך לסיים את ההנהגה שלו לפני הכניסה לארץ. מנהיג שנוהג בכעס וזעם ומכה הוא לא מנהיג. פירוש אחר מדבר על היבריס מסוים של משה. המחשבה שהוא עומד מול העם והוא יודע למה הוא זקוק לעומת ההנחייה של הקב"ה. רגע לפני הוא עבר את פרשת קרח והמרד נגדו, אחרי התמודד עם דברי מרים ואהרן, הוא כבר מרגיש שהוא מותקף מכל עבר ולכן הוא עושה בחירה משלו אחרת מזו של השם. גם בכך, בגאווה הזו, טמון זרע פורענות.

ואכן מוחלט שבעקבות זאת משה ואהרן לא ייכנסו לארץ.

העם מתמודד גם עם המלחמה שמביא המדבר. עם הבקשה לעבור באדום ועם הסירוב למרות כל הנסיונות: " כֹּה אָמַר, אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל, אַתָּה יָדַעְתָּ, אֵת כָּל-הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ.  טו וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה, וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים; וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם, וְלַאֲבֹתֵינוּ.  טז וַנִּצְעַק אֶל-יְהוָה, וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ, וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ, וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם; וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ, עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ.  יז נַעְבְּרָה-נָּא בְאַרְצֶךָ, לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם, וְלֹא נִשְׁתֶּה, מֵי בְאֵר:  דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול, עַד אֲשֶׁר-נַעֲבֹר, גְּבֻלֶךָ.  יח וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם, לֹא תַעֲבֹר בִּי--פֶּן-בַּחֶרֶב, אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ.  יט וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה, וְאִם-מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי, וְנָתַתִּי מִכְרָם; רַק אֵין-דָּבָר, בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.  כ וַיֹּאמֶר, לֹא תַעֲבֹר; וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ, בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה.  כא וַיְמָאֵן אֱדוֹם, נְתֹן אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֲבֹר, בִּגְבֻלוֹ; וַיֵּט יִשְׂרָאֵל, מֵעָלָיו." משה ניסה לפתור את המחלוקת עם אדום בדרכי שלום ולא הצליח.

אהרן מוצא את מותו בפרק הזה, נאסף על עמיו והעם מבכה אותו 30 יום. הפרידה מהמנהיג האהוב וההבנה שגם עם משה לא ימשיכו היא מורכבת וקשה.

בפרק כא, כאשר הכנעני מלך ערד רוצה להלחם בהם, הם פונים לשם ומבקשים עזרתו ולמרות שהשם מסייע להם, והמקום נקרא חרמה על אשר החרימו, הם שבור ומיואש ומתלונן למשה מדוע הביא אותו. יש כאן רצף משברים ומות אהרן מטלטל אותם מאד. השם משלח בהם את נחשי המדבר ורבים מתים והם שוב מתפללים שיסלח להם. השם מצווה את שמה להניף את נחש הנחושת. נחש הנחושת הוא בעצם סמל הפחד והייאוש שמתנגבים ללב העם ואןלי גם ללב משה שבחר לנהוג כפי שנהג.. נחש הנחושת איננו עבודה זרה אלא כלי להפניית המבט כלפי מעלה. המדרש מדגיש: “וכי נחש ממית או מחיה?” אלא האמונה והתודעה הם המחיים או הממיתים. וכשהם נושא מבטו אל נחש הנחושת, הם מתחזקים. ואז גם ינצחו בקרבות הבאים. נחש הנחושת זו הדרך לזקוף את הוו ולהביט למעלה, להתרומם מעל היאוש, מעל הרגעים האלו שבהם הכל נראה אבוד, לקבל פרופורצייה ולהמשיך הלאה בנשימה.

כתועפות ראם 

סמדר פלק פרץ

תֵּן לָנוּ לְדַבֵּר מִלִּים רַכּוֹת 

גַּם בְּיָמִים קָשִׁים

שִׂים בְּפִינוּ הֲבָרוֹת פְּרִיכוֹת

שֶׁיִּצְטָרְפוּ לַבְּרָכוֹת

הֵן יָדַעְתִּי-

לֹא תָּמִיד מִלִּים הֵן קוֹלָב

לְהֶמְיַת הַלֵּב

וְעִתִּים הוֹמָה הַנֶּפֶשׁ לְיָמִים בָּהֶם 

עֻזֵּנוּ כְּתוֹעֲפוֹת רְאֵם

וּמִן הַתָּלוּי וּקְפָלָיו

עוֹלָה תְּפִלָּה

אֶל הַמֻּפְלָא

הכותבת אורי אגוז היא מנחת 929 בגבעת שמואל

כותבת סדרת סיפורי קשת אחים   keshet-achim.com